מים

אני המים שמקבלים צורה כשמכניסים אותם למוזיקה זורם לא מתעסק עם האקוסטיקה כמו ברוס לי גם אני מבין שסטייל נולד מתוך ביטוי עצמי כנה אבל עזוב ת'פילוסופיה העיקר שנהנה מאמן את הלשון כמו לטריאתלון משלב מהמרפסת בין המסר לסגנון המון פעמים מאבד את הכיוון אבל אז נזכר שמים וזורם אל נקודת איזון כמו כלום יכולתי להיות עכשיו אחר אבל הנה אני פה אז פשוט ומסתבר שזו המציאות הטובה ביותר הטובה ביותר? הטובה ביותר אני אומר הרי אם לא הייתי במקום אחר זורם ממקסם אפשרויות ולא נשאר באף מקום דקה יותר ממה שרוצה להיות אני סיימתי עם שטויות פאק דאט פאק תשעים ותשע בעיות שיש לי לא חשוב השם שלי לא מאין באתי לא לאן אני הולך פושט ומקבל צורה לפי הכלי אליו אני שופך אם צריך למפל הופך מרסק ומועך מה שעוצר אותי עלול להסתבך מסה נעה במהירות האור כפול עצמה אנרגיה מתפרצת לא צריך במה גם בלי קהל נופל ביער ומפר את הדממה צועק תצעקה שלי לכן קולי נשמע חזק ובעברית אבשלום הארד קור יורק על הטרק והורג מאסטה קילה וואן צ'ק וואן טייק מרוצה בלי שבודק אבל תמיד מטיל ספק ולעולם לא מתרחק או מתחמק מללטש את האני שלי הכי טוב שאפשר מלטש כל כך טוב לא נשאר כבר שום דבר אני המים שמקבלים צורה כשמכניסים אותם למוזיקה זורם גם אם כולם הלכו מכאן כמו הוריקן סוחף את הנקרה בדרכי מעצב ת'נוף בטבע עם הנגיעה שלי