המנון גן ישראל חדרה - תשפ"א | א לעבעדיקער ישראל

ביער יושב לבדו גבוהים העצים מסביבו חושב מתבונן הילד הקט בבריאה שמולו דובים אריות נמרים אחר טרפם מחפשים איננו חושש אינו מתרגש זוכר הוא את הרגעים מזיל הוא דמעה נזכר בתקופה היתה לאביו מחלה נוראה שכב במיטה נאנח ובכה ליטף את ראשו וככה ציוה ישראליק שלי שמע בקולי זכור זה המסר אוי בני אהובי תמיד הוא נמצא בכל עת ופינה השם הוא אחד רק ממנו תירא התעורר מהזיכרונות ולפתע ליד הוא גילה ישיש יושב ומתפלל במנגינה נעימה חשב ישראליק לעצמו זקן זה היושב פה מולו צדיק נסתר הוא בוודאי רואים זאת בהנהגתו סיים הצדיק תפילתו סקר בעיניו סביבתו ילד צעיר הולך לאיטו שטח הצדיק פליאתו כיצד ילד לא מפחד ביער נורא כך בודד ישראליק השיב קולו של אביו בתוך תוכו מהדהד ישראליק שלי שמע בקולי זכור זה המסר אוי בני אהובי תמיד הוא נמצא בכל עת ופינה השם הוא אחד רק ממנו תירא ומאז אותה פגישה מופלאה ישראליק ליוהו תקופה ארוכה למד תורתו הפנים שיטתו ככה החל בעל שם טוב דרכו חייל אתה בגן ישראל בדרך זו צעד בשמחה מכל מקרה בכל מאורע חפש תמצא הוראה בכל מכשול מכל ניסיון חייל אני לא נרתע כלל וככל בכוחו של נשיא הדור ביאת משיח נפעל