מדינה של ערסים

אני מחפש את האפליקציה שתמצא לי חניה בעיר הכל כך מזוהמת מאנשים ופחי אשפה אני נפגש איתו ברוטשילד היתה פה פעם מחאה יושבים בטוני על הוספה ונזכרים בתקווה ובין קפה לחתיכה של פיצה ומבט לאחת יפה הוא פותח את הלב ואומר כמעט בצעקה נהיינו מדינה של ערסים ושלטי חוצות פיוז קצר ולייקים ארץ בלי אבות עשינו דרך ועזבנו כולם מאמינים באל והוא בכלל לא מאמין בארץ ישראל המלצרית מיד נגשת ומבקשת שנשתוק כי מסוכן פה להגיד את האמת ליד המדרכות עוברים פה אנשים קשיי יום שלא רוצים להשתנות ואם תגיד בקול את זה אדוני לא תצא מפה בלי מכות אני מחייך אליו בקושי וגם מבקש שישתוק והוא רק מסתכל אלי וממשיך לצעוק אנחנו מדינה של ערסים ושלטי חוצות פיוז קצר ולייקים ארץ בלי אבות עשינו דרך ועזבנו כולם מאמינים באל והוא בכלל לא מאמין בארץ ישראל שילמתי את החשבון בצ'ק שבטח עוד יחזור אמרתי לו שלום חבר והוא צחק בלי סוף וכשהגעתי למכונית ראיתי שחטפתי דו"ח ולידי אישה וכלב שנדרסו על ידי החוק וככה בלי שום הצדקה בצהרי היום עמדתי ברחוב פגוע וצעקתי כמו תינוק אנחנו מדינה של ערסים ושלטי חוצות פיוז קצר ולייקים ארץ בלי אבות עשינו דרך ועזבנו כולם מאמינים באל והוא בכלל לא מאמין בארץ ישראל