בלי הפאפים

בלי הפאפים פיזמון: איפה אני נמצא ביחס אל השאר זה לא איכפת לי כי אני לא דובון אבל על עוד פיזמון אני עף לי וכשנוחת לי בכוכב אחר והכל זר לי אבל מסתדר מסמר הערב שמרים את הקהל גם בלי הפאפים האם אפשר ללמד את עצמי איך ליהנות מחדש יש חשש אבל גם תובנות אפס השפעות האמת ש-יותר קל לי לא אוכל סרטים וביום יום לא רע לי לוח הזמנים שלי מאוד מנוהל והרבה יותר פשוט להתחבר לקהל השאלה אם להתחבר לרגש אני מסוגל בעיקר אדיש, לא פעם תוהה אם מקולקל קל וחומר כששורף את המקום כמו ל"ג בעומר לא כמו עומר אדם הלוואי אבל אני שומר את הזכות לפרטיות שלי או מה שנשאר ממנה, כל יום זה מרגיש כאילו תיכף נגמר, תוהה... פיזמון לקח לי זמן להתרגל להיות סאחי אבא סלח לי, אנשים הופכים קשים בלי הפאפים וזה דורש הסתגלות חשבתי שאני משוגע וצריך הסתכלות היצירה נעצרה, העולם התהפך כולה ניסיתי להבין מי נגד מי, למה ואיך מי שדורך במקום לעולם לא יתקדם ולמי שאין הומור עצמי הוא לא יבדר שלום, אני אור, מכור ועבריין מורשע מביא כאפה לצופים עדיף לי לשנות גישה בין זרים למכרים הצלחתי להיפתח והיום דברים זורמים אצלי הפאן הוא מובטח פיזמון אני יצאתי למסע ארוך, קשה ומורכב בסוף מצאתי את עצמי אורח זר על כוכב לא מחפש את הדירוג, או שמישהו יאהב אותי, המוזיקה מדברת בשמי עכשיו והשפה שלה אוניברסלית כולם יודעים הכי קל ליהנות ממנה במוד הטבעי אם היא שומעת אותי אז רציתי שתראי איך עזרת לי להרגיש בבית, במקום ארעי