מעידה

מעידה, עם קרח וליאת גוריש פיזמון: אני שם ראשי על הכר, לא נרדם בנפשי הרהור מוכר שלא נדם משומש, או נקי מודה על שנפל בחלקי קח אותי למטה למצולות לעפר אל זכרון מוכר, זה שאותי בסוף לא קבר על האדמה שתחת רגליי אינה קורסת מחלה ולא אישה בונה ואז הורסת מתגעגע לסירוגין אל השאכטה מאחוריי סורגים, שוב הסתבכת? זה כולה בזיק של מחשבה אני זכאי לו גם אם לא ננסה בשנית נריץ פה פיילוט גוף אומר שדי לו, המוח בי בוגד כשאנ'לא רואה ממטר, אבל אני עומד במבחן הזמן, תיק פלילי מתוקן סיוע לסחר בסם מסוכן אבל היום ממוקד על העתיד שלי וגם על ההווה רק להיום לא מעשן ומקווה שלא אמעד ואז אחזור לסורי אני אדון לגורלי וזה מתוק ומריר פיזמון משהו לעשן אפילו טבק איזה שאט של אווז אפור מסמר ת'עור שלי קצת אולי שורה או כדור עד שנגמר הסיפור ות'סליחות שלי אגרור איתי עד ליום כיפור יורד לקבוצה, במקלט, מרגיש עומד על צוק האם למישהו איכפת מכמה שאני דפוק מזמזם לי בלוז בונה לי אסטרטגיה כדי לא ליפול לתחתית חיי הם פריבילגיה מה שהרווחתי עד כה, ירקתי דם פה מחכה אולי לקרוא על כל מה שעברתי במאקו למרות שלא באמת רוצה להתפרסם רק שישמעו ת'מוזיקה נמשיך וננסה להשפיע על דור צעיר שלא באמת מנסה להצליח בכוחות עצמו רוצים להתעשר בין רגע, מאבד הכל יוצא בלי פגע סופר מחדש ת'ימים ומתרחק מכל נגע רע פיזמון הדרך שלך, על מה היא מעידה מועדים לשמחה, מועדים למעידה ויש אנשים פשוט מועדים למעידה אבל מהכאב צומחים הכל זה למידה הייתי קיצוני לא הייתה לי שום מידה עכשיו מנסה לחיות כמו לוחם וקד קידה איך תדע ת׳פיתרון אם לא תדע את החידה ו-כולי בדיכאון בקושי קם מהמיטה הנה קצת דברים שלא תשמעו משום ראפר כואב לי ורע לי אבל חייב פשוט לספר יש משהו מרפא בלשתף את הכאב ורשתות חברתיות פשוט אכלו לי את הלב עשיתי פעם סמים, היו ימים חשבתי טוב לי זה ג׳ונגל בחוץ, ואני ילד טבע-מוגלי איך מתגברים על הכאב כי הכאב עמוק לי אור-זה שמה בירה או מים? מים-תמזוג לי פיזמון